לא מעט אנו נתקלים בדיווחים/פוסטים בגין נהג שהגיע וגילה להפתעתו שרכבו ניזוק על ידי רכב אחר ללא השארת פרטים על ידי הצד הפוגע. גם במקרים בהם נהגים מעורבים בתאונת נזק בלבד לעיתים ישנו צד שאינו "מנדב" את פרטיו או פרטי הביטוח שלו ולפעמים אפילו מסתפק באמירות כמו "תרשום את מספר הרכב" ואף ממשיך לנסוע.

​

מאמר זה אינו מתייחס לסוגיית תאונת דרכים שתוצאתה הריגה או פגיעה בגוף, בהתאם לפרק הרביעי: תאונות, בתקנות התעבורה. לעניין זה תקנה 144 בתקנות התעבורה מגדיר במפורש עצירת הרכב ואי הזזתו עד הוראתו הברורה של שוטר, דיווח מיידי לתחנת המשטרה הקרובה עם פרטי האירוע וכמובן הגשת עזרה וסיוע לכל נפגע בתאונה!

​

תקנה 145 לתקנות התעבורה העוסק ב"תאונת דרכים שתוצאתה נזק לרכב אחר או לרכוש אחר (נכון, גם לרכוש שאינו רכב, לדוגמה- תמרורים, חצרות של בתים פרטיים, אופניים וכיו"ב).

בתאונת-דרכים ללא נפגעים נדרשים הנהגים לפנות את רכבם הצידה במידה וכלי הרכב עלולים לגרום הפרעה לתנועה. אין דבר זה משחרר אותם מהחובות הבאות:

נוהג הרכב המעורב בתאונה או פגיעה ברכב/רכוש אחר ובו נגרם נזק, ימסוק בו במקום לנוהג הרכב האחר או לבעל הרכוש או לשוטר שהזדמן למקום את שמו, מענו, מספר רישיון הנהיגה שלו ואת מספר הרישום של הרכב שהוא נוהג בו ושם בעליו ומענו ואת מספר תעודת הביטוח והחברה המבטחת. הוא גם נדרש לאפשר לצד הניזוק להעתיק את פרטיו המלאים מאמצעי הזיהוי ותעודת הביטוח.

​

מומלץ לאחר תאונת-דרכים לצלם את רישיון הנהג, תעודת הביטוח ורישיון הרכב. צילום באמצעות המכשיר הסלולארי ואף שליחת התמונות לבן משפחה- במקרה שבו מכשיר הסלולארי פתאום ייאבד.

לעיתים ישנם נהגים המגיבים לאחר תאונות דרכים בהתנהגות גסת רוח ואלימה, האם העניין משחרר את הנהג האחר מחובת ההזדהות? ממש לא.

​

לפי גישת הפסיקה בבתי המשפט, הנהג המעורב בתאונה לא צריך לדרוש את הפרטים מהנהג השני, אלא – חובה על נהג המעורב בתאונה לקיים דרישות החוק ולספק את הפרטים ביוזמתו- אין ביוזמה או בהצעה של מסירת פרטים כדי הודאה באשמה לגרימת התאונה, ההיפך אדם המסרב למסור פרטים או עושה זאת בצורה חלקית- כמו למסור מספר טלפון שגוי במכוון, ייחשב כ"מי שיש לו מה להסתיר" וכמי שחושש, שהוא יואשם בגרימת התאונה.

​